יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

מיקי שחם מביא חידושי ומחקרי תאי גזע: אמור לי מהם חיידקיך ואומר לך מה סיכוייך בהשתלת תאי גזע.
מחקר חדש, שפורסם ב BLOOD, כתב העת של האגודה להמטולוגיה, מצביע על כך שהמגוון של חיידקים במערכת העיכול של חולים שקבלו השתלות תאי גזע עשוי להיות מנבא חשוב שלהם הישרדות לאחר ההשתלה.
נמסר על ידי מיקי שחם כי מערכת עיכול בריאה מכילה קהילה מאוזנת של מיקרואורגניזמים (חיידקים), המורכבת בעיקר מחיידקים "ידידותיים" המסייעים לעיכול וחשובים לתפקוד המערכת החיסונית. כאשר קהילה זו של חיידקים נפגעת, החיידקים עלולים להפוך לפחות מגוונים, והגוף הופך להיות רגיש יותר למחלות מסוימות.
מחקרים קודמים הראו כי הטיפול האינטנסיבי הניתן לאנשים שעברו השתלת תאי גזע מתורם בריא (המכונה השתלת תאי גזע אלוגנאית) יכול להרוס חלק ניכר מחיידקי המעיים של הנמענים ולהפחית המגוון הכולל שלהם. הפרעות של חיידקי המעיים הוכחו להיות מתואמים עם הסיבוכים לאחר ההשתלה כגון זיהומים בדם ומחלת שתל נגד המארח.
מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע בטיפולים המטולוגיים ורפואה מחדשת /רגנרטיבית.
מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, אורטופדיה ועוד.
"בעוד הקשר בין חיידקי מעיים ולסיבוכים בהשתלה אלוגנאית כבר נקבע בעבר, עד לנקודה זו עדיין לא ברור אם חיידקי המעיים של מושתלים יכולים לחזות את הישרדותם," אמר החוקר הראשי ד"ר יינג טאור, ממרכז לוסיל לחיידקים, דלקת, וסרטן בMemorial Sloan Kettering Cancer Center. "מחקר זה ביקש לחקור את הקשר האפשרי בין ההשתלה, חיידקי המעיים וההישרדות הכוללת."
כדי להבין את הקשר בין חיידקים לאחר ההשתלה ותוצאות טובות יותר, ד"ר טאור וצוות של חוקרים אספו דגימות צואה מ 80 חולים שעברו השתלה אלוגנאית ורצף DNA בקטריאלי של כל מדגם. הדגימות נאספו בתוך שבעה ימים מיום קליטתם, הנקודה שבה השתלת תאי יוצרי דם מתחילה לצמוח ולהפוך לתאים בריאים בנמען והנקודה שבה חוקרים העריכו כי גיוון חיידקים יהיה גדול.
מיקי שחם – ימשיך לעדכן את גולשי האתר בחידושי תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואה מחדשת /רפואה רגנרטיבית.
חוקרים השוו את התוצאות המבוססות על מגוון של חיידקים בדגימות שלהם, קיבוץ נושאים לקטגוריות גיוון חיידקים גבוהות, ביניים, ונמוכות. בזמן של קליטת שתל תאי גזע.
ב- 34 חולים (42.5%) נצפה מגוון חיידקי מעיים נמוך, ב- 20 (25%) - מגוון ביניים, ול- 26 חולים (32.5%) גיוון גבוה. הניתוח נמשך עד שלוש שנים או עד מוות.
החוקרים מצאו קשר חזק בין גיוון חיידקי מעיים לאחר השתלה והתוצאות, התבוננות שיעורי הישרדות כוללת של 36%, 60%, ו- 67% בין קבוצות הגיוון נמוכות, בינוניות, וגבוהות, בהתאמה.
יתר על כן, חוקרים ציינו כי המגוון היה קשור במיוחד עם תוצאות הקשורות להשתלה, והגיעו למסקנה כי בחולים עם מגוון חיידקים נמוך היו פי חמש נטיה למות מסיבות הקשורות להשתלה בתוך תקופת המעקב, לעומת אלו עם חיידקי מעיים מגוונים יותר.
"תוצאות אלו מדגישות עוד יותר את המשמעות של חיידקי מעיים בהשתלת תאי גזע אלוגנאית. שאלה גדולה היא האם אנו יכולים לשפר את התוצאות על ידי שמירה על הגיוון בתוך חיידקי מעיים," אמר ד"ר טאור. "אסטרטגיה אפשרית אחת היא כדי למצוא דרכים לבצע השתלות באופן שממזער את הנזק לחיידקי המעיים.
גישה אחרת תהיה לחדש את הבטן עם חיידקים מועילים שאבדו לאחר שהליך זה מתבצע.
אנו מקווים כי מחקר זה ישמש השראה למחקר נוסף שיבחן את תפקיד וחשיבות חיידקי המעיים לבלום תוצאת השתלת תאים."
מימיו הראשונים, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאימים להשתלה לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ואביזרים, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית (ב- 33% וב- 81%, בהתאם לאביזר), שיכול לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואת חידוש איברים / רפואה רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה