יום שישי, 11 באוקטובר 2013
מיקי שחם מביא דיווחי וחדשות תאי גזע מהעולם: חידוש ותקווה נוספת לתאי גזע מושרים - לא כל תכנות מחדש מביא לאותה תוצאה
מיקי שחם
מביא דיווחי וחדשות תאי גזע מהעולם: חידוש
ותקווה נוספת לתאי גזע מושרים - לא כל תכנות מחדש מביא לאותה תוצאה
מסקנה זו היא משהו שאני מחשיב כמאוד מפתיעה ובלתי צפויה –שרמות של
פקטורים של תכנות מחדש מגדירים את האיכות של תאי
iPS , אומר רודולף ג'אניש. אף פעם לא חשבנו שהם יעשו את ההבדל, אבל הם כן
חשבו.
כמו כן, הובהר על ידי מיקי שחם, כי תאי
iPS נוצרים ע י הצגת גנים מסוימים של תכנות בתאים בוגרים. פקטורים אלה
דוחפים את התאים למצב פלוריפוטנטי הדומה לזה של תאים עובריים(ES).
כמותם גם תאי iPS יכולים
להפוך לגכל סוג תא בגוף, מאפיין שיכול לעשות אותם למותאמים היטב להשתלת תאים
טיפולית או ליצירת שורות תאים ללימוד של מחלות כדגון פרקינסון ואלצהיימר.
מאז יצירת תאי iPS ראשוניים
ב 2006, חוקרים השתמשו בשיטות תכנות מגוונות ודיווחו על טווח רחב של יעילות ואיכות
של תאי שהתקבלו iPS. אמנם
החוקרים הראו iPS יכולים לעמוד בכל המבחנים
ההתפתחותיים המיוחסים לתאי ESדיווחים
אחרונים זיהו הבדלים מולקולריים שיכולים להשפיע על פוטנציאל התפתחותי ולהגיש להם
שותפים פחות שווי ערך לתאי ES.
חוסר עקביות זה פוגע באפקט ההבטחה. תאי
iPS מעמעמים את ההתלהבות ומזינים את הספקולציה שהם לא יוכלו לשמש לטיפול.
במקרה אחד שדווח בשנה שעברה, מעבדה יצרה תאי
iPS ע י שימוש בשיטת חיתוך קצה בו חתיכת דנ”א שהכילה 4 גנים שולבה בגנום
של תאי עכבר בוגרים. במחקר זה שפורסם רבות, תאי ה
iPS שהתקבלו תפקדו חלש במבחנים של פלוריפוטנטיות ולא הצליחו לייצר עכבר
בוגר, שזהו המבחן המחמיר ביותר של פלוריפוטנטיות. שוב זה נקרא לשאלת האמינות ע י
אלו פקטורי תכנות יכלו לייצר תאים מתוכנתים שווי ערך ל
ES. רבים ראו בזה מסמר נוסף בארון המתים של תאי
iPS
עבור ברייס קארי, מחבר ראשון של עבודת תאי גזע וסטודנט במעבדת ג'אניש
באותה תקופה, קביעת מוות נראתה מוקדמת מדי. הוא חזר על הניסוי בשינוי מספר פרטים
כולל את הסדר בו הפקטורים ממוקמים בדנ”א. באופן מפתיע - לשינוים אלה הייתה השפעה
גדולה – יותר תאים בוגרים הפכו לתאי iPS איכותיים,
מאשר בניסוי הקודם.
נמסר על ידי מיקי שחם, כי זה שנים, דם טבורי מהווה את
המקור היישומי המועדף, שכן תאי גזע מדם טבורי ראשוניים יותר – אינם נושאים עדיין
מערכת חיסונית. עשרות מחלות וטיפולים באמצעות תאי גזע מדם
טבורי נחקרים ומצויים בניסויים קליניים במסגרת רפואת חידוש האיברים והריפוי התאי.
בשל היות תאי גזע שמקורם בדם טבורי בעלי יכולת התמיינות
לסוגים שונים של תאי גוף, עשויים גם הם לשרת השתלות רפואת חידוש איברים דוגמת
הטיפול באוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, פרקינסון, פגיעות נוירולוגיות, ראיה,
שמיעה, לב, סוכרת וכיוב'.
אנחנו מנסים להראות שתהליך התכנות מחדש לא עד כדי כך פגום כמו שחלק
חושבים, ושניתן לבודד תאי iPS פלוריפוטנטים
עם כל הפוטנציאל ההתפתחותי כמו תאי גזע עובריים בתדירות גבוהה. אמר קארע, שכרגע
עובד על פוסטדוקטוראט באוניברסיטת רוקפלר.
הובטח כי מיקי
שחם – מומחה לתאי גזע, שימור דם טבורי ובנק דם טבורי, מבעלי החברות
האחיות "בנק
החיים" וסיטוג'ן,
ימשיך לעדכן את הגולשים בנושא תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואת חידוש איברים |
רפואה התחדשותית | רפואה מחדשת | רפואה רגנרטיבית | Regenerative Medicine | Gene Therapy, העושה שימוש בתאי גזע
שמקורם בדם טבורי ומקורותיהם האחרים - בפרט.
הרבה פעמים קשה לווסת פרמטירים אלה, כך שהגישה שתוארה ע י שינאיה
יאמאנקה ב2006 זו עדיין השיטה האמינה ביותר לצרכי המחקר, אנחנו צריכים להיות
זהירים במסקנות שיש מגבלות אינהרנטיות (טבועות). אנחנו מראים ששיקום של תאים
איכותיים לא צריך להיות משהו יוצא דופן .
עד כה, עם כל הטוב יותר שבפן היישומי של תאי הגזע מדם טבורי בהשוואה
למקורות האחרים, ה ב ע י ה של התחום היא ביעילות האיסוף הנמוכה של דם
טבורי והמצב מצוי בשינוי בימים אלה, מיקי
שחם הוא שפיתח את טכנולוגיית ומכשיר הסיטוג'ן - הטכנולוגיה הראשונה בעולם באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי
גזע מדם טבורי הגבוה משמעותית (בכ- 80%) שיכול לשרת גם:
·
השתלות
במבוגרים ולא רק בילדים כפי המצב עד היום.
·
סדרות
השתלות של רפואה רגנרטיבית / רפואת חידוש איברים, הדורשות במצטבר מספר תאים גבוה.
·
טיפול
במגוון מחלות שונות במהלך החיים.
לפי מיקי שחם,
בארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות בנק דם טבורי "דם טבורי", בלבד ובקרוב מתחיל שיווקה גם בעולם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה